השבוע נתקלתי (דווקא בגלובס לסטודנטים, מכל המקומות) בכתבה שהיללה את יכולת המותג הוותיק של הביטלס לשמור באדיקות על איכותו. אנשי חברת Apple Corps בשיתוף עם פול מקרטני, רינגו סטאר ומנהלי עזבונותיהם של לנון והאריסון מחזיקים את הזכויות על המותג הזה כל כך קרוב לליבם, ומצליחים לשמור עליו איכותי ורווחי בכל דרך אפשרית 40 שנה אחרי התפרקות הלהקה.
ה-09.09.09 הוכרז כיום חג למעריצי הביטלס ברחבי העולם. The Beatles : Rock Band, משחק מגניב מבראנז'ת Guitar Hero יצא לעולם, ויחד איתו גם הקטלוג השלם של הלהקה לאחר שעבר רה-מאסטרינג, דבר שלא נעשה לפני כן, במעבר לקלטות ודיסקים בעשורים האחרונים. הצלילים אמורים להיות כל כך נקיים וחדים שאפשר לשמוע את לנון מגרד מאחורי האוזן או משהו כזה.
אוקיי, נניח. תמסטרו מחדש כמה שתרצו, אובלדי אובלדה הוא עדיין חרא שיר. אבל זו לא הנקודה.
כל זה מרגש מאוד למעריצה כמוני, אבל צורם לי אישית. מדובר על מכונת כסף שמסתמכת על שוק שאינו נעלם ומנצלת אותו, לפעמים בציניות, עד תום. הקטלוג של הביטלס הוא קטלוג סופי, גמור וידוע מראש; אמנם זכינו במהלך השנים לכמה תגליות חדשות (ולא תמיד מוצלחות), אבל כל פרסום מחדש של אותם השירים הוא בדיוק זה- אותם שירים עם שינויים קטנים, והמעריצים משלמים בלי לחשוב פעמיים על מוצר זהה לחלוטין. הכסף ממשיך לזרום מלווה בגעגועים להיפים, ואפל רואים כי טוב, ואתמול קראתי שהקטלוג המעודכן של הלהקה שנמכר כרגע באמזון תמורת 153 פאונד,
ימכר בקרוב על גבי דיסק-און-בצורת תפוח ויעלה 200 פאונד. והמעריצים? ירוצו לקנות.
להמשך הקטע.. »
פורסם בתאריך 29 ביוני 2009 > שייך לנושאים:
בלוגינג
הקשבתי היום בעניין להרצאות בפאנל הראשון בכנס ריאליטי ואינטרנט של עמותת אשנב. להפתעתי הייתה שם הסכמה על כך שריאליטי אמיתי קיים רק באינטרנט ולא בטלוויזיה. אני לא מסכימה בכלל, בעיקר בגלל שבאינטרנט המציאות יכולה להיות מעוותת ויש גם לא מעט אנשים באינטרנט שמאוד לא מחוברים למציאות.
אחת ההרצאות כללה סיקור נרחב על הריאליטי האינטרנטי של משפחת לנדנברג ושל מורן לביא היבאזזית ונזכרתי בנושא שעלה השבוע אצל סטיב רובל שכתב עד לא מזמן את הבלוג הסופר-חשוב Micro Persuasion, אבל החל מהשבוע סגר את הבלוג (יותר נכון, החליף אותו) ועבר למודל שנקרא Lifestraming.
בלוגינג זה כבר מיושן, הוא טוען, היום אנחנו כבר חיים ברשת ב-Flow ו-Lifestraming מתאים ל-Flow.
להמשך הקטע.. »
פורסם בתאריך 25 ביוני 2009 > שייך לנושאים:
סטודנטית
פוסט אורח ראשון בפרדוקס (!) מאת אלון
השבוע ניסחתי את חוק אלון. החוק אומר כי "בכל רגע נתון אין זה יתכן מבחינה פיזיקלית שסביבת העבודה של אלון תהיה מסודרת". וניסיתי, באמת שניסיתי. מיינתי מספרי טלפון, מיינתי פתקיות פוסט-איט שהיו דבוקות לקיר, לקיבורד, למסך ומה לא, דיללתי דפים שעליהם רשימות לקוניות של פעילויות שעליי לעשות. הבעיה בצורה שבה אני עושה סדר היא שאני מתחיל ברוח טובה, אבל מהר מאוד פעילות הסידור הופכת להעברה מאסיבית של פריטים לקופסאות ולמגירות. כתבה מעניינת שהדפסתי אבל אין לי זמן לקרוא? לקופסא. מכתב ממשרד התחבורה שקורא לי לחדש רישיון? לקופסא. וכך הלאה, "מתמיינת" לי סביבת העבודה אל תוך קופסאות שנערמות אחת על השנייה. מדי פעם, כשהסטטוס הקופסאי קשה מנשוא ואי אפשר יותר עם מגדלי הקופסאות, אני מחליט שהגיע הזמן לשנס מותניים ולעשות מעשה. אני פותח את הקופסאות, עורם את תכולתן, ובאקט נחוש והחלטתי מעביר את כל הפרטים לקופסא אחת גדולה. פתרתי את הבעיה. להמשך הקטע.. »
הפוסט הבא פורסם כבר באפריל 2008 בבלוג הלימודים שלי. הוא עדיין קיים אך לאחרונה החלטתי לצמצם ולרכז את התכנים שאני כותבת. זו הסיבה שאני מפרסמת מחדש – וגם מעדכנת – פוסטים נבחרים ממנו.
סטודנטים רבים לא יודעים לנצל את הטכנולוגיות והכלים הקיימים באינטרנט לטובתם. החלטתי לסכם את מעט הנסיון שצברתי בתור סטודנטית בשביל עבודה נוחה יותר ברשת:
עריכת מסמכים משותפת
Google Docs – כשאתם רוצים שסיכומי השיעורים שלכם יהיו זמינים מכל מקום בעל חיבור אינטרנט, צרו אותם כמסמכים ב-Google Docs. מעבר לזמינות, היתרונות של Google Docs הם הכלים המאפשרים לכם להזמין משתמשים אחרים לצפות במסמך (קריאה בלבד), או לעריכת המסמך אונליין (קריאה ועריכה). בצורה כזו, מספר סטודנטים יכולים לערוך מסמך אחד בו זמנית, מבלי שיצטרכו להעביר באימייל את המסמך למספר אנשים בכל פעם שישנה גירסה חדשה, וכך נותרים מבולבלים עם מספר גרסאות.
כדי ליצור מסמכים ב-Google Docs (ניתן ליצור מסמכי עיבוד תמלילים כמו ב-Word, מצגות כמו ב-PowerPoint וגליונות אלקטרונים כמ ב-Excel) כל הדרוש הוא חשבון ג'ימייל וניתן לגשת אליהם בכתובת http://docs.google.com .
מנסיון אישי: המרצים שלנו מעדיפים (מטעמים קונסטרוקטיביסטיים וכו') להטיל עלינו מטלות קבוצתיות. מרבית המטלות שהגשנו עד היום היו כאלו, וברגע שהשימוש ב-Docs לצורך איסוף החומר ועריכת המסמכים הפך לטבעי, עבודה על המטלות הפכה לקלה הרבה יותר.
Wiki – וויקי הוא אתר שבו כל מבקר יכול לערוך את הדפים. זאת בניגוד לאתר רגיל, בו רק למנהל האתר או מורשים מטעמו יש אפשרות לערוך את הדפים. צורה זו של כתיבת אתר מאפשרת לאסוף ידע מהמבקרים, ולבנות דפים בנושאים שונים, בהתאם לנושא סביבו נבנה הוויקי. כולם מכירים היום את וויקיפדיה וגם משתמשים בה [קרדיט לאתר מוזילה על ההגדרה]. להמשך הקטע.. »
Compact (מבית Template Fusion) היא תבנית קלילה ומיוחדת בעלת עמודה אחת בלבד. נבדקה בפיירפוקס, באקספלורר 6 & 7 ובגוגל כרום.
תנאי השימוש המקוריים של התבנית (ולכן גם של התרגום) הם CC-Attribution. משמעות הדבר הוא שמותר לעשות בתבנית כל העולה בדעתכם בתנאי שתשמרו את הקרדיט, כולל קרדיט התרגום שלי, בצורת קישור.
להדגמה (באנגלית) | להורדה (עברית)
מחשבות בעקבות הכתבה המעניינת של עידוק
עידו קינן פירסם השבוע כתבה שעוררה שוב, בפעם השלישית בערך, דיון אודות תשלום לבלוגרים, גילוי נאות, קוד אתי ועוד נושאים שמסביב. הנושא שחשף עידו בכתבה לא הפתיע אותי. אני עובדת בבלינק כבר שנתיים ולומדת על פעילויות כאלו כל הזמן, גם בתור בלינקית וגם בתור בלוגרית. חלקם נסיונות מעניינים להשתלב בבלוגוספירה, חלקם מוצלחים פחות.
גם אני כתבתי על הנושא הזה בסיבוב הקודם, לפני שהתחלתי לעבוד בבלינק. על הגילוי הנאות, על הקוד האתי, על נסיונות לא מוצלחים להשתלב. כן, ניסינו כבר אז לפתור את הנושאים האלו.
השבוע קראתי וקראתי. קראתי את הכתבה שוב ושוב, את הפוסטים שנכתבו בתגובה לכתבה, את התגובות והטוקבקים, וכולם שואלים אם זה בסדר או לא, ואם צריך קוד אתי או לא, וחלק מהמגיבים קבעו שהם לא יקראו יותר בלוגים שסומנו כמסחריים.
אבל נראה שאף אחד מהגועשים והרועשים לא עצר לרגע וחשב לעצמו מה עומד בבסיס העניין. הבסיס הוא הבלוגרים. בלוגרים שאתם מכירים או לא מכירים, שאם תרצו או לא, מוחמאים כשמציעים להם משהו שבוודאי ישמחו לקבל. להמשך הקטע.. »
הכלים השונים של Google Docs הפכו בשנתיים האחרונות לכלי הקולבורציה הנוח והמיידי ביותר עבורי (עם אחרים ועם עצמי). כפי שחלקכם ודאי יודעים אני לומדת לתואר טכנולוגיות למידה והמשימות בתואר, רובן ככולן זוגיות או קבוצתיות בהגדרתן.
ל-Docs יש חסרונות רבים כמו תמיכה לא אחידה בכיווניות כתיבה ימין-לשמאל ועיצובים שאובדים בזמן השמירה כמסמך Office. אך מכורח הנסיבות והקושי להפגש כמעט כל ערב כדי לעמוד בקצב המשימות ביעילות, פיתחנו יכולות עבודה מרשימות עם הכלי, וזה חוסך ועוזר המון. היום אנחנו אפילו מקבלים החלטות כיתתיות כמו קביעת תאריך שנוח לכולם בעזרת טבלת Excel פשוטה ב-Google Docs.
השבוע גיליתי תוסף ל-Office שמקל על החיים אפילו יותר – קוראים לו Offisync והוא חוסך את הצורך בגישה ל-Google מהדפדפן כדי לנהל מסמכים, כמו העלאת קבצים או הורדת קבצים בחזרה לאופיס. להמשך הקטע.. »
פורסם בתאריך 30 במאי 2009 > שייך לנושאים:
בקטנה,
גיקית
זוכרים שהתלוננתי על כך שאני לא מצליחה להתרכז ולקרוא בגלל הרגלי האינטרנט שלי? זה עדיין המצב, אבל לפני מספר חודשים מצאתי פיצ'ר קטן שעוזר לי. הוא נקרא Readability – בוקמרקלט שגוררים לשורת ה-Bookmarks. לחיצה עליו הופכת את העמוד ל"עמוד קריא" על ידי הוצאת כל המרכיבים המסיחים מהעמוד ומשאיר רק את הטקסט. כך למשל נראה עמוד מ-Slate אחרי הטיפול של Readability:
Slate ו-Readability
מיותר לציין שגם הרבה יותר נוח וחסכוני להדפיס את העמודים ש-Readability מייצר. החסרון היחיד הוא שאין עדיין בתמיכה בכיווניות ימין לשמאל, ושלחתי כבר הצעת שיפור למפתחים בנושא הזה.
ואם כבר עוסקים בנסיונות לשפר את הריכוז, למה לא להתקין גם את WriteRoom ל-GoogleDocs (פותח על ידי רן יניב הרטשטיין), שימנע מכל דבר אפשרי להפריע ולהסיט את תשומת לבכם בזמן שאתם עורכים מסמכים ב-Google Docs.
השבוע הושק talker.co.il, שירות המתממשק לטוויטר ומאפשר לנהל את חשבון הטוויטר שלכם בעברית. הביצוע יפה ומרשים, עמוד הבית כיפי ומעניין. נענע מכנים בעמוד הבית את talker כ"twitter הישראלי", וממשיכים להפגין שליטה טובה יותר בטרנדים מאשר אתרי תוכן אחרים (נענע היה גם האתר הגדול הראשון שאימץ את Facebook Connect).
אהבתם את הפוסט?