תודה לגדי ששלח לינק למאמר מזעזע מאת אחד, מר ניב חזן, שמספר בהתלהבות על הדבר החדש הזה "בלוגים" בפורטל השיווק של ישראל. אתם מוזמנים לקרוא ולאבד את שפיותכם לבד, אבל אני מעדיפה לציין את השורות הבולטות שאם וכאשר יאומצו ע"י חברות ובעלי עסקים כהמלצה עלולים רק לבייש אותם בעיני בלוגרים וגולשים.
איפה פותחים בלוג?
- ניב חזן כותב וממליץ כמובן על "תפוז" ו"ישראבלוג" או "בלוגלי". הוא מגדיל ומוסיף ברוב חשיבות את המושג" זנב ארוך", כנראה כדי להרשים ומבלי לטרוח להסביר אפילו, "שגורמת רק למעט מן הבלוגים הקיימים להיות נצפים ומובילים".
- טיפ מבלוגרית ביקורתית: אל תפתחו לעסק שלכם בלוג בישראבלוג או בתפוז. אל תעשו את זה בשום פנים ואופן. היום, כשישנן פלטפורמות שמאפשרות לכתוב בלוג עצמאי, זו בד"כ קמצנות ועצלנות לא למתג את הבלוג שלכם, לעצב אותו ולהתאים אותו כך שיתאים לאתר שלכם. לא תעדיפו בלוג עם דומיין משלכם, שיהיה חלק מהאתר שלכם, ושיש לכם שליטה מלאה עליו? אתרו בלוגר שאפתן, הציעו לו קצת כסף והוא יוכל ליצור לכם בלוג בסיסי תוך יום – מקסימום.
שיווק בבלוגים של אחרים בעזרת פרסומות סמויות
- ניב חזן כותב : "המטרה היא להעלות מודעות וחשיפה בקרב גולשים פוטנציאלים באמצעות פרסום סמוי החוסם את התנגדויות הגולשים ומקדם מכירות ופרסום של מוצר, או נושא מסויים." ועוד הוא מדגיש שתגובות כאלו יכולות ליצור מחקר שוק "ללא עלויות", על חשבון הבלוגרים!
- תגובת הבלוגרית הביקורתית: שאני אמות. המשפט הזה מוכיח שלכותב המאמר אין שמץ של מושג אמיתי בבלוגוספירה. למה, אתם שואלים? לבלוגרים כמוני יש נטייה לפרסם משהו כשהם לא מרוצים ממנו, ראו מקרה סלע יוניברסיטי אצלי בבלוג (חפשו "המלצה סלע יוניברסיטי" בגוגל. אליי מגיע לפחות מחפש אחד כזה ביום). אם אגלה שנציג חברה כלשהי מפרסם באופן סמוי או אפילו לא סמוי בתגובות, אני אעשה כל שביכולתי כדי שכל מי שאי פעם קרא אותי יידע על כך. בלוגרים לא יאהבו פרסום סמוי אצלם, כי הבלוג הוא המתחם האישי שלהם ולא משמש לפרסום אלא אם בעל הבלוג בוחר לפרסם ורק לו מותר לקבוע האם הוא מעוניין או לא. הם יחשיבו פרסומות כאלו לספאם ויספרו גם לכל הקוראים שלהם על כך (פרסום בלוג באינטרנט נגד חברה מסחרית הוא הרבה יותר יעיל משליחת מכתב לשירות לקוחות).
שיווק גרילה
- חזן ממליץ על שיתוף פעולה סמוי בין הבלוגר והחברה המפרסמת: "ובכך יישמו כמעט כל הצדדים המעורבים את מודל ה"WIN WIN" ויצאו מרוצים, מלבד הגולש הפשוט שנפל ללא ידיעה למלכודת הפרסומית". כמה אתיקה במשפט אחד.
- מר חזן היקר, אולי כדאי שתקרא את הקטע הזה (על נסיון פרסום הגרילה של ג'ילט שנכשל) וזה (על בלוגרים ומתנות) ומעט על אתיקה בבלוגים (מה יעצבן בלוגרים ומה לא). אני יכולה להבטיח לך שמרבית הבלוגרים לא יסכימו לשיתוף פעולה סמוי, יפרסמו את העובדה שהציעו להם לעשות כזה דבר ואף אחד לא ינצח. המודל שלך לא יעבוד.
בעצם, ניב מציע ללקוחות שלו את כל השיטות שללא ספק יעצבנו את כולם ויפגעו בתדמית ובמטרה של בעלי העסקים; הם יעצבנו את הבלוגרים שעל חשבונם נעשה הפירסום, הם יעצבנו את הלקוחות וקוראי הבלוגים שעליהם נכפתה הפרסומת ובסופו של דבר, גם בעלי העסקים יתעצבנו.
אנשי שיווק יקרים, דברים שאתם כותבים ומפרסמים נקראים גם על ידי הצד השני – הבלוגרים, ולפני שאתם אפילו חושבים להרוויח כסף על חשבונם של אחרים בשיטות שאינן מקובלות ואפילו ייצרו נזק ללקוחות שלכם, כדאי לכם לבצע חקר שוק ולחשוב פעמיים לפני שאתם כותבים המלצות שלא יעמדו במבחן הזמן או הבלוגוספירה.
עדכון : דידי חנוך התייחס די הרבה לקטע הזה ב"וואלה!" מחשבים.
רק הסתייגות מהתגובה ל"איפה פותחים בלוג?"
לעיתים עדיף להיות חלק מסביבה המתאימה לכותב (מבחינה אישית או מקצועית). בלוגלי או דה-מארקר, יכולים להיות סביבה ממין זה.
לגבי שאר המאמר, אין לי אלא לומר אמן.
מסכימה איתך שדה-מארקר והבלוגים העסקיים של גלובס היא סביבה מתאימה, אבל כל השאר – פחות.
הוא כותב ממש שטויות. אני לא נתקלתי בתופעות כאלה בבלוגוספירה הישראלית הקטנה אותה אני מכיר כבר לא רע.
מענין אם המודלים שהוא כותב עליהם מיושמים במקומות אחרים. בבלוגים האמריקאים המעטים שאני קורא, אני לא נתקל בפרסום סמוי, וכן נתקל בגילוי נאות disclosures .
לדעתי אנחנו לא מכירים את זה כי זה שוק\תחום שעדיין לא קיימים, אבל הנה מרימים את הראש "מומחי שיווק" שמטעים לחלוטין ויגרמו רק נזק לכולם.
בסך-הכל אני לא מופתע. יש לא מעט מומחי שיווק שממליצים על ספאם כאפיק פרסומי יעיל. ואת יודעת מה? הם צודקים.
למה צודקים?
פרסום סמוי בבלוגים לא עובד. אני לא רוצה לתפוס מעצמנו יותר מדי אבל אנחנו יותר מדי חכמים בשבלי להבדיל בין פרסום סמוי לתוכן אמיתי. אני חושב שאחת הדרכים הכי טובות לפרסם מוצר בעזרת בלוג הוא פשוט לחשוף את הקורא למה קורה מאחורי המוצר.
בקשר לג'ילט אני חייב לציין שלפי דעתי מסע הפרסום שלהם עבד, בערך, אומנם לא גברים ממורמרים הם אלה שכתבו על "יום ללא גילוח" או משהו שזה לא היה אלא הרבה אנשים שהעבירו עליהם ביקורת. אומנם היום הזה לא התקיים אבל ג'ילט קיבלה את הפרסום שלה.
אני מקיר מעט מאוד בלוגרים שיסכימו על שיתוף הפעולה הסמוי דרך יותר טובה היא פשוט לשלוח מוצר כזה או אחר לבלוגר לתת לו להתנסות בו ושהוא יחווה את דעתו (לטוב ולרע)
עניין הפלטפורמה הוא מעניין ויש סיבה אם קהל היעד שלי הוא אנשים מבוגרים (הכוונה לא בני נוער) אני מסכים איתך בהחלט ישראבלוג או תפוז הם בהחלט לא המקום המתאים. אם קהל היעד שלי הוא בני נוער (12-18) אני חושב שישראבלוג יכלו דווקא להיות פלטפורמה מצוינת. הבעיה הגדולה באתרים האלה (ישרא\תפוז) הוא כמובן יכולת התאמה אישית מועטת. אם הבלוגר המפרסם מסכים להשקיע בפלטפורמה ישנה תמיד את האפשרות לרכוש מנוי פרו בישראבלוג מה שנותן את החופש המלא של העיצוב (ודומיין זה לא בעיה) והיתרון הגדול בישראבלוג פה היא העובדה שכל פוסט שאתה כותב לא צריך להתסתמך על אתרים כמו גרייפס או גוגל כדי להגיע אלך אלא את מתפרסמין בדף הראשי של ישראבלוג (שכבר שמעתי שזה הדף הכי נצפה בנענע) ככה שללא ספק ישראבלוג יכול לספק הרבה יותר חשיפה וכן צריך לשקול אותו כאופציה רצינית
גיא, לאן נעלמת? הרבה זמן לא ראיתי אותך באיזור.
תסכים איתי שבדרך כלל, בני 12-18 אינם בעלים של חברה ולכן ברוב המקרים לא תהיה להם את הבעיה הזו.
אין ספק שג'ילט דבקו במנטרת "אין כזה דבר פרסום רע" למרות המילים הרעות שנכתבו, אבל לפחות זה העלה את הנושא לדיון.
[...] הפוסט של שרית טיפים אומללים לבלוגים עסקיים ושיווק בבלוגים מאת מומחה שיווק הוא ההזדמנות שחיכיתי לה כדי להציג כאן את זה: [...]
אממ השם שלי זה יובל אבל ניחא (כמות האנשים שקראו לי כבר גיא בגלל הניק הזה רק הולכת וגדלה)
לא דיברתי על הבעלים של החברה אלא דיברתי על המוצר. אם המוצר פונה לבני נוער אין סיבה שהפלטפורמה שהוא יכתב בה תהייה כזאת שמאכלסת ברובה בני נוער. כמובן אני מדבר על למכור מוצר ולא על סתם "אני עובד בחברת אינטרנט היום אכלנו סזשי"
ואגב תמיד הייתי פה (רק בניק אחר) אני חוזר למקורות
שרית, אני לא מבין על מה את מתעצבנת. פרסום סמוי בבלוגים קיים גם היום בישראל. אולי לא בקנה מידה רחב כל כך, אבל בהחלט קיים.
בעולם המצב הוא הרבה יותר חמור ( מבחינת הגולשים ) וניתן למצוא הרבה יותר בלוגים/אתרים שמכילים פרסום סמוי. אם זה בתמורה לתשלום חד פעמי או אם זה בתמורה לתשלום עבור ביצועי הפרסום – אין מה לעשות וצריך להתרגל לכך… כי מתישהוא זה יגיע גם אלינו.
בפרפראזה קלה על דבריו של חנן לפני כמה שבועות על אתר WinWin ופיירפוקס – אלה הם בדיוק האנשים שיקטלו אתכם.
כי כאלה אנחנו – חארות שאוהבים את הבלוגים שלנו, ועוד יותר מזה אוהבים לכתוב בהם ועליהם. וכמה שיותר ארסי, הרי זה משובח. בעיקר כשנדמה לנו שמנסים לשחק איתנו/בנו ובקוראינו.
חוצמזה שאני רק רוצה לראות את הגולש השתול שמנסה להסב את הדיון אצלי בבלוג מקיטורים על כך שנגמרו לי המים החמים בזמן המקלחת לדיון סוער אודות יתרונות שמפו זה או אחר.
יובל – אני מצטערת! כנראה שעבר כל כך הרבה זמן ששכחתי
עידן – אני לא תמימה ואני בטוחה שיש המון כאלה. מה שעצבן אותי הוא העובדה שאנשים מרוויחים כסף על גבם של לקוחות תמימים, שלא יודעים שמה שמציעים להם עשוי להיגמר ברע. זה כמו שמישהו יציג את עצמו כמומחה לקידום בתוצאות חיפוש בגוגל ויעשה זאת ע"י כתיבת מילות מפתח בצבע הרקע, דבר שנוגד את המדיניות של גוגל כמו שאתה יודע, ויגרום לכך שהאתר של הלקוח "ינודה" מתוצאות החיפוש של גוגל. זו חובבנות וגרימת נזק, בדיוק כמו הטיפים שכותב למעלה ניב חזן.
שרון- את צודקת בהחלט ואני חושבת שבקרוב, אנחנו נראה עוד מספר פעמים את המבט הווירטואלי ההמום של חברות ועסקים שמגלים שאנחנו יכולים לכתוב ולהתלונן עליהם בצורה הרבה יותר פומבית משתיארו לעצמם.
דרך אגב, אני מחכה לניב חזן שיחפש את השם שלו בגוגל ותהיה לו הפתעה נעימה. מעניין מה יהיה לו להגיד.
שרית,
ואת חושבת שזה לא קיים היום ?!
יש היום מספיק אנשים שמרווחים הרבה מאוד כסף כאשר הם מבטיחים קידום אבל בפועל יושבים על החלפת קישורים – מנקודת המבט שלי, זה שווה ערך לרמאות.
כל עוד זה עובד, אף אחד לא יבוא אליך בטענות.
ביום שזה יפסיק לעבוד – אותו אדם יתצטרך לתת את הדין.
אני חושב שהלקוח צריך להיות אחראי בסופו של דבר לתדמית או לאתר שלו. אם הלקוח אומר שהוא לא יודע כלום מזה, אז הוא שאו משקר או שהוא באמת אידיוט. אני בתור לקוח בתחומים כאלה ואחרים מנסה לברר עד כמה שניתן מה אותו בעל מקצוע עושה או לא עושה, מהם הדרכים שהוא נוקט וכדומה..
בקשר לפרסום סמוי, אישית אני חושב שזו דרך טובה מאוד לקדם מוצר/אתר/שירות כלשהו. אבל, הראש שלי עובד יותר על עלות מול תועלת. "הנזק" ( אם יגרם ) בסופו של דבר הוא חיובי כי כמו שהקלישאה אומרת "כל פרסום הוא טוב".
אני בכלל חושב שצריך להוציא את כל האתרים השיווקיים שהתעדכנו לאחרונה והפכו לאינטראקטיביים מקטגוריית הבלוגים. בלוג הוא אמצעי להבעה אישית של הכותבים בו. כשחברה מחליטה למכור לנו מוצר שלה ופותחת לשם כך אתר אינטראקטיבי זה אינו יותר מאשר מנגנון שיווקי משודרג. בלוג זה בטח לא.
ובלי קשר, דווקא בגלל שהבלוג שלי הוא עצמאי ובעל דומיין נפרד שאינו קשור לפלטפורמות הגדולות והפופולאריות מגיעות אלי רק מעט הצעות לשתף פעולה עם אינטרסים מסחריים. מגיעות אמנם, אבל לא הרבה יחסית למה שמתבקש מכמות הכניסות. אני מניח שקל יותר למשווקים השאפתנים הללו לחפש בגוגל כתובות של בלוגים בעלי סיומות של תפוז או של ישראבלוג. הנה עוד יתרון מבורך של העצמאות הזאת.
אני לא מבין למה נפגעת מהכתבה
אם הפרסום סמוי, לא את "הבלוגרית" ולא הקורא אמורים לראות שיש פרסום…
לא צריך להיפגע שנחלת הבלוגרים נתפסת ע"י משרדי הפרסום הקידמה משנה את החיים.
שכחת את מקרה חברת "אהבה"
אולי זה פרסום סמוי לחברת אהבה ?
לא בטוחה למה אתם חושבים שנפגעתי באופן אישי. יוסי, מקווה שקראת את התגובות הקודמות שלי בהן הסברתי שלא נפגעתי באופן אישי אלא כבלוגרית. מפריע לי שמישהו רואה את הבלוג שלי כשטח פרסום. הבלוג שלי הוא *שלי*. אני משלמת על האחסון, על הדומיין ואני לא חייבת לפרסם שום דבר אם לא בא לי.
ואגב, אם זה פרסום לאהבה(שדאגו ליצור לעצמם שם רע לחלוטין) אז זה פרסום די עלוב.
בסקירה על מה שכתבת גם בפוסטים אחרים
לצערי את בורחת ממשמעות עשיית הבלוג
זה שדעותיך לא מתיישרות אם אחרים זה בסדר
אבל האשמה כנראה באה מכאב פנימי …
תראי איך התחלת בקול תרועה עם אתר סלע והיום
לאחר קריאה רואים שעלית על עץ גבוה
כל יום לומדים משהו חדש על עצמך
מזל טוב יוסי! זכית בפרס על התגובה הכי לא עניינית והכי לא רלוונטית לדיון שאי פעם נכתבה בבלוג. תחסוך לי ולשאר הקוראים את הבולשיט והפסיכולוגיה בגרוש. אין לך טיפת מושג על מה אתה מדבר.
לא ברור לי מה קראת שגרם לך להבין ש"עליתי על עץ גבוה"? כל העניין עם סלע יוניברסיטי עדיין מוצדק בעיניי ואם התנצלותם הייתה כנה ושמכנעת, ולא היו מנסים לשחד אותי למחוק את הקטע בעזרת כמה מילים יפות, הייתי מוחקת אותו או מתנצלת בקול גדול. לאנשי סלע לא הגיעה התנצלות כזו.
שם הבלוג בטור שלי תוקן. מצד שני, קוראים לי דידי ולא "דיד".
מצטערת, כבר יתוקן! תודה על התיקון אצלכם.
אני מעריך את קהל הבלוגים קצת יותר, וחושב שכולנו יודעים להבדיל בין פוסט אמיתי לבין פוסט ממומן. במיוחד שבארץ אתה מכיר כמעט את כל הבלוגרים.
ליאור, אתה קצת טועה – אתה מכיר אולי את מרבית הבלוגרים העצמאיים ואולי גם בבלוגלי, אבל לא בתפוז וישראבלוג. לראייה, לא היית יודע להגיד שהבלוגרים מ"ינואר המחוספס" של ג'ילט הם פרסומיים או לא, כי 1. לא הכרת אותם, 2. הם עבדו על רוב מי שכן קרא אותם.
אני מקווה שהמגויס החדש, ירים קצת את הרמה שם.
[...] איילת נוף, המכנה את עצמה Blonde 2.0, המשיכה את קו המחשבה שהחלה לכתוב שרית מהפרדוקס וכתבה פוסט מעניין ומקצועי בנוגע למסחור המאיים לחדור לעורקיי הWEB 2.0 שנקרא בתרגום עילג "השימוש לרעה של המבנה הדימוקרטי של WEB 2.0". (מצ"ב התוכן בתחתית הפוסט). איילת מספרת על אתר חדש, (Subvert and Profit) שמציע לשלם לאנשים שיצביעו בעד פוסטים שיווקיים בDIGG (למי שלא מכיר את DIGG, זה כמו "שווה קריאה", רק כמו כל דבר בארה"ב- בגדול). בשורה התחתונה, אם תרשמו לשירות, תקבלו חצי דולר על כל דירוג חיובי לפוסט שיווקי שאתר ממומן ממנו. פשוט מאוד, כמו גוגל אדסנס, רק הפוך, ושיקרי- אם גוגל אדסנס הוא פרסומת ברורה ומובהקת שלא ניתן להסוות אותה בתכנים, כאן מדובר בידיוק להיפך, אין שום סיכוי לדעת אם הבלוג שתקליקו עליו לקריאה בגלל ההמלצות הרבות וה"אובייקטיביות" (ואנונימיות, אגב) – הוא פרי תשלום לקבלני קולות קיברנטיים. הבלונדה ממשיכה ומספרת על אתרים שונים שבעבר ניסו לשלם למשתמשים על הקלקות חיוביות, דבר שסתר את תקנון השימוש והדירוג בDIGG, והוביל לצעדים משמעתיים וסגירת חשבונות משתמשים מהשירות, החברה החדשה מתגאה, שהיא תצליח לאכוף את הזיהוי של המקליקים. [...]
[...] מה הוא יצר אותה, והוא גם הגיב בתודה על הפוסט. מאז הוא הגיב פה מספר פעמים, וגם פנה אליי בבקשת טובה אישית להשתמש [...]
[...] שהתחלתי לעבוד בבלינק. על הגילוי הנאות, על הקוד האתי, על נסיונות לא מוצלחים להשתלב. כן, ניסינו כבר אז לפתור את הנושאים [...]
[...] שהתחלתי לעבוד בבלינק. על הגילוי הנאות, על הקוד האתי, על נסיונות לא מוצלחים להשתלב. כן, ניסינו כבר אז לפתור את הנושאים [...]