האינטרנט הזה, זה משהו. המון זמן שאני מרגישה שאני מקריבה כבר יותר מדי תמורת הזכות לחיבור לאינטרנט. הקרבתי את הפרטיות שלי, הקרבתי הרבה מאוד מהזמן שלי וכנראה גם חלק מוגזם מהזמן שאנשים אחרים מפנים לחיים האמיתיים.
אבל דבר אחד שבאמת הוקרב, ובחיי שזה הדבר שהכי חסר לי – זו יכולת הריכוז שלי. אין לי דבר כזה. המעט שהיה, אותר בתיכון על ידי מאבחנת פסיכולוגית כ"דל" דבר שעזר לי לקבל קצת הקלות במבחנים, וגם אז נכשלתי. אבל היום הגעתי למסקנה שיכולת הריכוז המקסימלית שלי היא 21 דקות, במקרה הטוב. איך הגעתי למסקנה הזו? פשוט מאוד.
בטקסטים הכי רחוק שאני יכולה להגיע זה לקרוא את הפוסט כולו בגוגל רידר, אם הכותרת הייתה נדירה מספיק בעניין שסיפקה לי. כשעולה לי לשאלה לראש, אני כבר לא מנסה לפתור אותה, אני רק מנסחת את השאילתה לגוגל ומניחה ששם כבר אמצא את התשובה.
בכתה, גם בשיעור הכי מעניין אני לא מצליחה להחזיק מעמד בלי לפתוח את הלפטופ אחרי רבע שעה.
ואחרי כמעט שנתיים רצופות של צפייה כמעט אובססיבית בסיטקומים בני לא יותר מ-21:54 דקות, כל נסיון לצפות בסרט שדורש קצת מאמץ נקטע מיידית אחרי 20 דקות כי הפאנצ'ליין עוד לא הגיע (ניסיתי לראות את Intolerable Cruelty בסופ"ש. עד היום הצלחתי לצפות בדבקות בכל דבר עם ג'ורג' קלוני!!1 חוץ מ-From Dusk till Dawn, חרא סרט).
הגשתי מטלה בלימודים לפני עשר דקות. נתבקשנו לקרוא מאמר של 15 עמודים רחמנא ליצלן, ולכתוב התייחסות באורך
3 פסקאות. 3! זה לקח לי שעתיים, לא כולל הפרק של Scrubs שראיתי באמצע, אתם יודעים, כדי להתרענן.
המצב קשה.
הייתי שואלת מה עושים, אבל אני יודעת שאם אתם קוראים אותי, אתם כנראה סובלים מאותה בעיה. אני מופתעת שבכלל הגעתם עד הלום. אני מופתעת שאני החזקתי מעמד עם טקסט כל כך מאתגר 
לילה טוב.
כבר הרבה זמן אני אומרת שמה שבאמת חסר לי בקורס"ס זה אפשרות לסדר פריטים לפי האורך.
אני קוראת לזה "תסמונת טלדר".
http://en.wiktionary.org/wiki/TLDR
נמי, תודה שנתת שם לתסמונת. גורם לי להרגיש הרבה יותר נוח
קטע משעשע. נכנסתי ללינק של נמי, ראיתי שכתוב Alternative spellings, הנחתי שהקישור שבור או שהערך לא קיים, המשכתי הלאה.
אחרי כמה דקות שרית נכנסה ללינק ושמה לב שכתוב שם גם too long, didn't read..
כמו שאתם רואים, גם אתי סובלת מהתסמונת.
אני מזדהה איתך לחלוטין, וזה ממש מיאש אותי.
בשנה האחרונה הפסקתי לקרוא שני ספרים באמצע! משהו שבחיים לא קרא לי. וזה הכל נובע מחוסר היכולת להתרכז.
מה עושים?
ירון, וואלה – לא יודעת. אולי נקים עמותת נפגעי או משהו?
כן, גם אני מזדהה עם כל מילה, בטלוויזיה הפסקתי לצפות כי אין אפשרות לעשות עוד דברים במקביל מלבד אולי לדבר בטלפון, חבריי רגילים שאני מדברת איתם ומקלידה. וגם אני מפסיקה לקרוא לפעמים באמצע כי קשה לי עם הריכוז. מייאש, וזה רק אשמת האינטרנט.
צריך להקים קבוצת תמיכה…
מכיר את הבעיה היטב, לצערי.
כבר מזמן הגעתי להבנה שאני צריך ריטאלין.
לא, עדיין לא עשיתי כלום בנידון.
אוי, הריטלין הזה זה משהו. אבל זה פותרת את הסימפטום, לא את הבעיה.
אני חושב שהסבלנות שלי מחזיקה הרבה פחות מ־21 דקות. ברכבת, למשל, מספיקות לי חמש דקות כדי להתייאש ולקפל חזרה את המחשב ולפרוש לשינה.
אגב, לא חשבת לחפש באינטרנט את המאמר בן 15 העמודים? בטח מישהו כבר סיכם אותו…
הו לא תומר, הסיכויים שבוגר של טכנולוגיות למידה העלה את הסיכום שלו למאמר הוא אפסי. זאת הבעיה עם תואר כזה.
זה כי אתם זקנים
אתם לא גדלתם אם האינטרנט
אתם לא יודעים איך להתמודד עם השפע שהוא מביא
תתחילו לרסן את עצמכם
זקנים
כבודו, אתה בן 21. אני בת 24. אני כל כך מקנאה בגיל הצעיר שלך, צעיר באופן משמעותי ממני. איך, איך אתה מתמודד החצ'קונים?
אויה, אז מה יהיה עליי? אני רק בת 20. את אומרת שהמצב עוד ידּרדר?
שרית, אולי תתקיני תוסף שמיידע על תגובות חדשות במייל? אני לא רגילה להיכנס לפרדוקס יותר מפעם בשלושה חודשים..
אה, ובגיל 20 (ואחת) אין חצ'קונים!
נמי, אני לא רוצה לבאס אותך אז אני לא אעדכן ממרום גילי, אבל קחי בחשבון שהשיא כבר מאחוריי P:
אתי את צודקת, אני אוסיף.
את?? הפרעת ריכוז? אין מצב. זה יותר נשמע כמו התמכרות לאינטרנט. מוכר..
הזדהות.
אני חושב שזה הפוך: ככל שהם יותר צעירים, אנשים נחשפים לשפע המדיות הזה מגיל מוקדם יותר ומתרגלים\מתמכרים אליו.
אצלי (בגיל 30), אין שום בעיה להתרכז בספר, סרט או משחק מחשב למשך שעות- אבל משום מה לקרוא מאמר ארוך באינטרנט זה קשה.
האם זה בגלל שכל הרשת נמצאת בטווח נגיעה? מי יודע.
דרך אגב, למה פוסט הזה הגיע ל"עדכוני וורדפרס" בלוח הבקרה שלי זה מסתורין נוסף.
שרית, אם יש לך הפרעת קשב וריכוז אז את צריכה ריטלין.
יש לי שני בנים שאובחנו והריטלין עושה להם פלאות. וגם לסביבתם.
תבצעי את מבחן TOVA + אבחון של רופא מומחה בנושא ואם תאובחני – תנסי ריטלין על נגזרותיו.
זו תרופה מצילת חיים. פשוט כך.
אם את רוצה המלצות/קישורים, תכתבי אליו ואתן לך כמה.
שרית, אם יש לך הפרעת קשב וריכוז אז את צריכה ריטלין.
יש לי שני בנים שאובחנו והריטלין עושה להם פלאות. וגם לסביבתם.
תבצעי את מבחן TOVA + אבחון של רופא מומחה בנושא ואם תאובחני – תנסי ריטלין על נגזרותיו.
זו תרופה מצילת חיים. פשוט כך.
אם את רוצה המלצות/קישורים, תכתבי אלי ואתן לך כמה.
היי איתי, תודה. ריטלין זה משהו.. אבל אני לא בטוחה שאני צריכה אותו.
איתן: הפרעת קשב וריכוז זה לא דבר שפתאום צץ לו בגיל מאוחר, והוא גם לא דבר שעובר אחרי גיל 18. יש לזה סימנים מצוינים ולאנשים אינטיליגנטיים שעברו את גיל ההתבגרות כבר אין הרבה מה לעשות מבחני TOVA – צריך לשבת לדבר עם מאבחן.
אבל מה שאני כן יכול להגיד לך, שרית, הוא שהתמכרות למידע בכמויות כאלו הוא מכביד ומציק (אני מזדהה גם כן) ותופעות חוסר הסבלנות שצרכני מידע מכורים כמונו מפתחים יש להן השלכות בעיותיות (שלא נדבר שבמדינה אסייתית מסוימת החליטו שזו מכת מדינה ומטפלים באנשים כמונו כבפושעים…
צריך חופש מדי פעם מהמחשב, צריך פחות רססים, צריך מיון מידע יותר יעיל (ואת זה – בושה עליהם – גוגל לא עושים טוב בכלל בGרידר).
וצריך לישון ב5 בבוקר. מה אני עושה לעזאזל?
לצערי מזדהה לחלוטין,
זיהיתי את זה כבר לפני כמה שנים טובות ומאז אני בסרט שמדיטציה וטיולים בטבע יעזרו
אז עכשיו רק נשאר לנסות – מציע לך גם (-:
חוצמזה שכמה חודשים בלי אינטרנט בתוך ה(לא משנה) רק עושות טוב .
אויש עירא, אתה צודק לחלוטין !
למה לעזאזל אנ מגיב לפוסטים של אנשים מקפה אינטרנט (אלחוטי) בקטמנדו .. (-:
[...] לקרוא באינטרנט נכתב בתאריך 30 במאי 2009 מאת שרית זוכרים שהתלוננתי על כך שאני לא מצליחה להתרכז ולקרוא בגלל הרגלי האינטרנט שלי? זה עדיין המצב, אבל לפני מספר [...]
[...] שהתלוננתי על כך שאני לא מצליחה להתרכז ולקרוא בגלל הרגלי האינטרנט שלי? זה עדיין המצב, אבל לפני מספר [...]